בנם של דונה ומימון. נולד בשנת תש"ט (1949) בספרו, מרוקו.
אליהו גדל והתחנך בספרו, סמוך לעיר פאס במרוקו. ילד טוב לב, אהוב על הבריות עם חיוך שובה לב. בשנת 1960, כשהיה נער, עלה לישראל עם משפחתו והתגורר ברמלה. אליהו השתלב בארץ, רכש חברים ולמד בבית הספר היסודי ובתיכון בעיר.
בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך. אליהו כיבד את הוריו, הסב להם גאווה ושמר על קשר קרוב עם אחיו ואחיותיו.
בסיום לימודי התיכון, התגייס לצה"ל ושירת בחיל האוויר. לאחר שירות החובה החליט להמשיך בקריירה צבאית. הוא שירת במשך עשרים ושמונה שנים בבסיס פלמחים באגף רכב ובתדלוק מטוסים בטייסות. בזכות מסירותו, מקצועיותו ונועם הליכותיו זכה להערכת מפקדיו ועמיתיו ובלט כעובד חרוץ ובעל מוסר עבודה גבוה. אליהו אהב את תפקידו והיה גאה בשירותו הצבאי ובתרומתו למדינה.
בשנת 1977 הכיר את ציונה ועד מהרה האהבה ביניהם פרחה. ביום 6.8.1979 בני הזוג נישאו, ובשנים הבאות נולדו להם שלוש בנות: דינה (דנה), ענבל וחגית. אליהו היה איש משפחה למופת. בעל אוהב ואב מסור שגידל את בנותיו בחום ובאהבה, הנחיל להן ערכים, והיה קשור אליהן מאוד. בני המשפחה התגוררו תחילה בלוד, כעבור כמה שנים עברו לרמלה ובשנות התשעים חזרו ללוד.
אליהו אהב לבלות עם בני משפחתו. גם עם בני המשפחה המורחבת טיפח קשר הדוק ואהב לבלות ולטייל עימם בכל הזדמנות.
היה אדם רחב לב שנודע בנתינה, בנדיבות וברגישות לזולת. אליהו ראה את הטוב בכל אדם ובכל סיטואציה. הוא ניחן ביכולת להגיע לליבם של אנשים וסייע לכל אדם שנזקק לעזרה, תמיד בחיוך ובחן. חבריו סיפרו על אדם מקסים, חבר אמת שאפשר לסמוך עליו, נכון לעזור ולהטות אוזן קשבת. אליהו האיר פנים לכל אדם, דיבר בנועם והתנהג בכבוד לסובביו. בכל מקום שאליו הלך הביא עמו חום, אהבה ושמחת חיים.
בשנת 1996 פרש אליהו לגמלאות, אחרי עשרות שנות שירות בצה"ל.
אליהו וידל נפטר ביום כ"ד באדר א' תש"ס (1.3.2000). בן חמישים ואחת בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בלוד. הותיר אחריו אישה ושלוש בנות, אם, אחים ואחיות.
כתבה דנה בתו: "אבא יקר, משנה לשנה הגעגוע הולך ומתעצם. זיכרונך בליבנו לעד. מי ייתן ותהייה מליץ יושר עלינו".
כתבה בתו ענבל: "אבא יקירנו, עברו שנים מאז הלכת, ולא פשוט להמשיך לחיות בלעדיך. גם בתוך החלומות רואים אותך עדיין חי איתנו. נוח על משכבך, אוהבים ומתגעגעים בלי סוף. הזיכרונות בכל השנה רק מציפים אותנו יותר והגעגוע גדל".
אליהו מונצח בבית יד לבנים בלוד.